הדרך הנכונה לטפל בהיפוגליקמיה
היפוגליקמיה היא תופעת לוואי שבה ערכי הסוכר יורדים מתחת לנורמה ועלולה לסכן חיים.
מהן הסיבות הנפוצות להיפוגליקמיה וכיצד יש להתנהל כאשר היא מתרחשת?
תופעת ההיפוגליקמיה (ערכי סוכר נמוכים מ 70 מ"ג\ד"ל) היא אחת מתופעות הלוואי השכיחות והמסוכנות ביותר במחלת הסוכרת. תופעת ההיפוגליקמיה יכולה לבוא לידי ביטוי בסימנים שונים כגון: הזעה, דופק מהיר, רעב מוגבר, חיוורון, טשטוש בראייה ועד מצב של תרדמת.
יש מקרים שבהם אדם שחווה מקרים רבים של ירידות בערכי הסוכר כבר מפתח "עמידות" לכך ואינו מרגיש כלל את הירידה בערכים וזהו מצב מסוכן ביותר המחייב בדיקות דם עצמאיות יזומות לעיתים קרובות במשך היום.
אירועים חוזרים ונשנים של היפוגליקמיה אינם רצויים ואין להשלים עימם. יש לטפל בהם ולנסות להבין מדוע הם קורים וכיצד ניתן למנוע אותם. מעקב צמוד של צוות מקצועי בסוכרת – רופא, אחות ודיאטנית יכול לסייע בהבנת המגמתיות של ערכי הסוכר ולפעול להפחתת מקרים אלו. כמו כן, כיום קיימות טכנולוגיות מתקדמות כגון מד ניטור סוכר רציף, שיכולים גם הם לעזור בפענוח מקרים לא מוסברים של היפוגליקמיות חוזרות.
חשוב לדעת שגם אם לא מופיעים התסמינים האופייניים הנלווים להיפוגליקמיה ,יש לתקן מיידית את ערכי הסוכר הנמוכים מהנורמה, כיוון שלריבוי מקרים כאלו השפעה שלילית על תאי המוח בטווח הארוך, שיכולה לגרום במקרים קיצוניים אף לפגיעה נוירולוגית, זאת כיוון שתאי המוח ניזונים מהגלוקוז (הסוכר) שמגיע אליהם ממחזור הדם.
מהן הסיבות הנפוצות ביותר להיפוגליקמיה?
שימוש בתרופות מפחיתות סוכר
שאלו את הרופא המטפל שלכם מהן תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי שאתם מקבלים והאם ישנו .סיכון להיפוגליקמיה.
הזרקת יתר של אינסולין
ספירה לא נכונה של מנות פחמימה המובילה להזרקת יתר של אינסולין. על כן החשיבות הגדולה בלימוד כימות נכון של מנות הפחמימה. באמצעות הצוות הרפואי, דיאטניות המתמחות בסוכרת בעיקר, ניתן להתאים יחס אינסולין למנת פחמימה כלומר כמה יחידות אינסולין עלי להזריק לכל מנת פחמימה שאני אוכל. מנת הפחמימה עצמה נשארת קבועה אך כמות היחידות שיש להזריק על כל מנה משתנה בין אדם לאדם.
הזרקת אינסולין לארוחה ללא בדיקת ערכים
איך נדע כמה להזריק אם איננו יודעים מה מצבינו כרגע? זו אחת הסיבות הנפוצות להיפוגליקמיה. יש לבדוק את ערכי הסוכר לפני כל ארוחה ולהזריק בהתאם לערכי הסוכר ולכמות מנות הפחמימה הנאכלות בארוחה.
פעילות גופנית
פעילות גופנית מתונה מפחיתה באופן טבעי את ערכי הסוכר בדם. פעילות גופנית היא מומלצת ורצויה, אך יש לבדוק לפני הפעילות את ערכי הסוכר, ובמידה והם נמוכים מ 100-150 מ"ג לד"צ, מומלץ לאכול מנת אחת או שתיים של פחמימות. גם לאחר הפעילות יש לבדוק את ערכי הסוכר על מנת לוודא שאין ירידה חדה בערכים. בעת נפילת סוכר או עליית סוכר קיצונית לא מומלץ לבצע פעילות גופנית, ויש להמתין לאיזון הערכים.
אלכוהול
האלכוהול מונע יצור של סוכר בכבד ועל כן יכול לגרום למצב של היפוגליקמיה אם נשתה על קיבה ריקה. בשל כך ישנה חשיבות לאכילת מנה פחמימתית בסמוך לשתיית אלכוהול ומומלץ לא להפריז בשתייה ולבדוק את ערכי הסוכר לפני השינה. אלכוהול מכיל כמות מאוד נמוכה של פחמימה ועל כן לרוב לא נחשיב כוס יין אחת כמנת פחמימה ולא נזריק עליה אינסולין.
תיקון יתר
לעיתים ערכי הסוכר גבוהים גם לאחר הזרקה של אינסולין לתיקון. לא מומלץ לבצע הזרקה נוספת לתיקון אם לא עברו 3-4 שעות מאז הזרקה הקודמת עבור תיקון. ייתכן ויש עדיין אינסולין פעיל בגוף והזרקה נוספת עלולה להוריד את ערכי הסוכר מעבר לרמה הרצויה. ככל שתדירות המדידות העצמיות גבוהה יותר, כך קל לנו יותר להבין את התמונה של ערכי הסוכר ולפעול לפיה.
כיצד למנוע היפוגליקמיה ולתקן אירועי נפילת סוכר?
הדרך הטובה ביותר לתיקון אירועי היפוגליקמיה היא אכילה מיידית של 15 גרם פחמימה פשוטה לדוגמא: 3 כפיות סוכר או דבש או ריבה שאינם דיאטטים, או שתיית חצי כוס מיץ רגיל או נטילת 2-4 טבליות גלוקוז או שתיית בקבוקון גלוקוז. לעיתים יהיה צורך להוסיף עוד מנת פחמימה מורכבת על מנת לשמר את ערכי הסוכר יציבים לדוגמא פרוסת לחם או 2 קרקרים. לאחר כ 10-15 דקות מאכילת הפחמימה יש לבדוק את רמות הסוכר ובמידה שלא נראית עליה מספקת בערכים יש לחזור שוב על התהליך עד להשגת ערכי סוכר תקינים.
יש להימנע מאכילת שוקולד, גלידה, עוגות או פירות יבשים במצב זה ככל שהסיטואציה מפתה. מזונות אלו אינם מתאימים לטיפול בהיפוגליקמיה, כיוון שמכילים מרכיבים נוספים בתוכם כגון שומן, חלבון או סיבים המעכבים את ספיגת הסוכר המהירה בדם וגם ישנה נטייה לאכול אותם בכמות מוגזמת ועל ידי כך להעלות את רמות הסוכר במידה ניכרת וגבוהה מהרצוי. זו דרך אגב אחת הסיבות הנפוצות להיפרגליקמיה (ערכי סוכר גבוהים בדם).
במידה וחולה סוכרת חווה אירועי היפוגליקמיה בתדירות גבוהה, יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור ולשקול התאמת מינוני התרופות, זאת כיוון שערכי סוכר נמוכים עלולים להוביל לתיקון מוגזם בערכי הסוכר ולתיקון שעלול להוביל לאירועי היפוגליקמיה נוספים.
כמו כן, מומלץ לעבור הדרכה להזרקת גלוקגון (המעלה במהירות את ערכי הסוכר בדם) בשיתוף עם אדם קרוב על מנת ללמוד כיצד לסייע במצב קיצוני של נפילת סוכר, העלול לגרום אף לאיבוד הכרה. במצב זה אין לתת מזון מתוק או שתייה מתוקה ויש לתקן את הערכים הנמוכים באמצעות הזרקת הגלוקגון בלבד.
(המלצות אלו אינן מחליפות התייעצות עם רופא מומחה לסוכרת והצוות הרפואי)